ויקיפדיה למדענים

בספטמבר השנה הודיעה הוצאת Elsevier על השקתה של פלטפורמה חדשה, חינמית לעת עתה, שנקראת
ScienceDirect topics. בפלטפורמה זו ניתן למצוא מידע מרוכז על נושאים שונים מתוך אנציקלופדיות וספרים בהוצאת Elsevier.

http://www.sciencedirect.com/topics/index

הגלישה הראשונית היא לפי אינדקס אלפביתי או מספרי. לאחר שנכנסים לאות מסויימת ניתן להקליד על מנת להגיע למונח הרצוי. בתמונה 2 ניתן לראות דוגמה למונחים בתחום התזונה המתקבלים בהקלדת המילה Nutrition לאחר כניסה לאות N באינדקס.

תמונה 2. דוגמה למושגים בתזונה במאגר החדש

על פי פוסט בבלוג של ד"ר יפה אהרוני בנושא, הפלטפורמה כוללת נכון להיום כ- 80,000 דפים של נושאים שקשורים למדעי החיים, ביו-רפואה ומדעי המוח. הדפים כוללים הגדרה קצרה של המונח/הנושא, מונחים קרובים וקטעים מהספרים של Elsevier. כמו כן קיימת אפשרות למנויים להרחיב את הקריאה בנושא בספרים הרלוונטיים.
יש הטוענים כי הפלטפורמה נועדה להתחרות בויקיפדיה. אולם חשוב לציין שכאן, בניגוד לויקיפדיה או לויקידוק, הדפים אינם נכתבים במיוחד אלא המידע נאסף מספרים קיימים באמצעות אלגוריתמים מבוססי למידת מכונה באופן אוטומטי.
הרעיון העומד מאחורי המאגר החדש ואופן השימוש בו מוצגים גם באינפוגרפיקה. מידע נוסף ניתן לקרוא כאן.
שווה לעקוב ולהשתמש, דפים חדשים בנושאים נוספים צפויים להתווסף בחודשים הקרובים.

קח - תן בסגנון קוקרין

קוקרין יצאו לאחרונה בשתי יוזמות הפונות אל הציבור. האחת פונה לעזרת הציבור (קח), ובשניה מזמינים את הציבור להיעזר (תן). היוזמה הראשונה היא קוקרין Crowd, בה פונים בקוקרין לעזרת הציבור בדיווח על מאמרים חדשים שיוכלו להשתלב באחת הסקירות שהם עורכים. זאת על מנת להתמודד טוב יותר עם הכמות הבלתי נתפסת של כ -2.5 מליון מאמרים מדעיים המתפרסמים כל שנה ושנה.  היוזמה השניה, TaskExchange, מזמינה את כל מי שמעונין לכתוב סקירה שיטתית להיעזר במומחים בכל שאלה או בעיה במהלך הכתיבה. עוד בהמשך הפוסט: הרצאה קצרה לטובת מי שנזקק לסיוע בהשגת מימון למחקר או לכל מטרה אחרת, ועדכון קטן על הלוגו של קוקרין.

קוקרין Crowd - קוקרין קוראים לך לדגל

האתר קוקרין Crowd נוצר על מנת שכל אדם המעונין בכך יוכל להפוך ל - Cochrane citizen scientist ולתרום לאיסוף מידע מדעי רלוונטי עבור הסקירות של קוקרין, זאת בשל הכמות העצומה של המידע המתפרסם, שגם בקוקרין מתקשים להתמודד עמו. בקוקירן קוראים לכל אחד המעונין בכך להתנדב להקדיש מספר דקות ביום לדיווח על מחקרים חדשים, בתהליך מובנה הכולל הדרכה מתאימה לפי הצורך. 

את הרעיון העומד מאחורי האתר החדש מסבירים בקוקרין כאן בסרטון חדש שהועלה לאחרונה לערוץ היוטיוב של קוקרין.

קוקרין Crowd  

TaskExchange

האתר  TaskExchange של קוקרין מאפשר למי שזקוק לעזרה כלשהי בכתיבת סקירות שיטתיות להעלות משימות בהן הוא מבקש סיוע, ולאנשים בעלי נסיון בנושאים אלה לסייע בפתרון המשימות. באמצעות הרשמה ל - TaskExchange ניתן גם לסייע בפרויקט המשותף של קוקרין וויקיפדיה לשדרוג המידע הרפואי המופיע בויקיפדיה. מידע על כך כולל סרטון ניתן לראות כאן. מידע נוסף על TaskExchange ניתן לקרוא כאן.

http://taskexchange.cochrane.org/

יסודות בגיוס מימון

חלק בלתי נפרד ממחקר מדעי הוא גם גיוס מימון למחקר. בקוקרין דואגים גם לזה, בשיתוף הרצאה קצרה של קתלין וייס העוסקת ביסודות גיוס מימון. אם אתם חוששים או לא בטוחים בתהליך כדאי לצפות! טיפ ראשון מההרצאה: גיוס מימון אינו עוסק בכסף, אלא במה שאתם עומדים לעשות עם הכסף. בהצלחה!

עדכון קטן לסיום: הסקירה המופיעה בלוגו של קוקרין עברה עדכון

הלוגו של קוקרין, אולי תתעניינו לדעת, משקף את תוצאות סקירת דגל של קוקרין  Antenatal corticosteroids for accelerating fetal lung maturation for women at risk of preterm birth. סקירה זו עודכנה לאחרונה. עוד מידע על הלוגו של קוקרין ניתן לקרוא כאן. 

קריאה נעימה!

ויקי דוק

ויקידוק הוא אתר הויקי הראשון והגדול בעולם העוסק ברפואה. האתר הושק בשנת 2005 על ידי ד"ר מייק גיבסון, קרדיולוג מבית הספר לרפואה בהרוורד. מטרת האתר, כפי שמסביר גיבסון, להיות מעין ספר (טקסט בוק) חי ועדכני ברפואה, בגישה חופשית. האתר מתוחזק מכספי תרומות ואינו מקבל תמיכה מחברות מסחריות כולל חברות תרופות.
לויקידוק אלפי עורכים וכותבים (5000-7000) מכל רחבי העולם, התורמים מהידע הרפואי שלהם בהתנדבות. דפיו כבר עברו למעלה מחצי מליון עריכות ועדכונים, והוא זוכה למיליוני צפיות ביום.
קהל היעד המוצהר של האתר הוא רופאים, אך גם אנשי צוות אחרים בתחום הרפואה ימצאו פה מידע רלוונטי. למשל עם דף מורחב בנושא תזונה או תזונה פליאוליטית.
כמו כן מתחזק האתר מידע עבור מטופלים WikiPatient בשפות שונות.

ויקידוק

דגש מיוחד נותן ד"ר גיבסון לנושא של מידע בגישה חופשית, שהינו רכוש הציבור, ולא סגור מאחורי חומות תשלום כלשהן. החומר באתר מוגן על ידי Copyleft, להבדיל מ - Copyright. לכן בחומר הקיים בויקידוק ניתן לעשות כל שימוש שרוצים, בתנאי שגם התוצר החדש יהיה פתוח לציבור, ויינתן קרדיט למקור. מידע נוסף על כך ועוד ניתן לקרוא כאן.
האתר ידידותי למכשירים ניידים, בין היתר במטרה לסייע לרופאים שידם אינה משגת לרכוש מחשב נייד או טקסט בוק, ועובדים בשטח בעיקר עם טלפונים ניידים.
מידע נוסף על האתר, מטרתו והמידע שהוא כולל ניתן לראות בסרטון קצר שהקליט מייק גיבסון (4 דקות) כאן בקישור.

Copyleft מקור

חוזקות האתר

מספר רב של עורכים במגוון שפות.
יצירת ערכים אקטואליים במהירות.
מידע רפואי אובייקטיבי מידי מומחים.
עדכון שוטף של המידע.
הגישה הפתוחה מאפשרת גילוי ותיקון מהיר של טעויות.
במידה ויש חילוקי דעות בנושא מסוים הם באים לידי ביטוי בדפי הדיון הקיימים בכל נושא.

חולשות האתר

הדפים נמצאים בעריכה מתמדת.
לא כל הנושאים מכוסים בצורה שווה.
ציטוטים למקורות פחות מסודרים לעומת טקסטבוק.

ויקידוק בטד

מידע מציל חיים צריך להיות רכוש ציבורי מחוץ לחומות התשלום , ולא רכוש פרטי בתשלום. מידע רפואי צריך להיות תחת קופי-לפט ולא תחת קופי-רייט. זה הרעיון המרכזי של ד"ר מייקל גיבסון, היוצר של ויקידוק, ובכך הוא גם פתח את הרצאת הטד (17 דקות, מומלץ) שנתן בשנת 2014.
נקודת השבר שלו היתה בסוף שנות ה - 90 , כך הוא מספר, כאשר החל להעלות את המצגות שעשה על המחקרים שלו לרשת, ואף יצר שרות של שיתוף מצגות בין רופאים. הוא מספר שקיבל מספר טלפונים נזעמים ממו"לים שפרסמו את המאמרים שלו, שטענו כי בכך שהוא מעלה את הנתונים שפורסמו במאמרים בעיתונים שלהם הוא פוגע בזכויות היוצרים של החומר, ששייכות עכשיו להם.
ככל שגדל מספר הטלפונים הנזעמים, מספר גיבסון, כך הוא הבין שהוא עושה משהו נכון (...).
לטענתו, אם היה הגיון מסוים בתשלום עבור החומר בעידן שבו היינו תלויים בדפוס להפצת המידע, היום בעידן הרשת והאינטרנט, כשהפצת המידע היא בעלות אפסית, אין בכך הגיון, בעיקר כשמדובר במידע מציל חיים וברופאים במדינות מתפתחות שאינם יכולים להרשות לעצמם גישה למקורות המידע בתשלום.
גישתו של ד"ר גיבסון מזכירה מאוד את טיעוניה של אלכסנדרה אלבקיאן, היוצרת של האתר SciHub.
מידע נוסף ניתן לקרוא על ויקידוק גם באתר של מרכוס פ. זילמן.

ויקידוק בטוויטר

לאתר חשבון טוויטר פעיל עם קרוב לשלוש מאות אלף עוקבים. מומלץ לעקוב ולהתעדכן כאן בקישור.

מה בעברית?

פרוייקטים דומים בעברית ניתן לציין את ויקירפואה וויקיתרופות.
ויקירפואה הוקם ביוזמת איגוד רופאי המשפחה בשיתוף רשת רפואה בשנת 2011, וויקיתרופות ביוזמת רשת רפואה בשנת 2014.

ויקיפדיה - חידושים תוספים וטיפים

ויקיפדיה, עם למעלה מ -40 מליון ערכים, היא מהאתרים הפופולריים ביותר בעולם. בטח גם לכם יוצא לבדוק משהו בויקיפדיה פה ושם...  לצורך זה או אחר. להלן כמה חידושים, עדכונים וכלים שיהפכו את השימוש בויקיפדיה, עכשיו או בעתיד, לטוב יותר.

אמינות המידע  בויקיפדיה

מידע רפואי בויקיפדיה

רבות נכתב על אמינות המידע בויקיפדיה, וכשמדובר במידע רפואי לדבר חשיבות כפולה ומכופלת. על פי סרטון חדש שפורסם לאחרונה על ידי קוקרין (Cochrane) דפי ויקיפדיה העוסקים ברפואה זוכים ל - 180 מליון צפיות בחודש, אך רק 1% מהם עברו תהליך מסודר של בקרת עמיתים. 90-95% מהסטודנטים לרפואה משתמשים בויקיפדיה במהלך לימודיהם. מטרת שיתוף הפעולה באמצעות פרויקט מיוחד היא לשפר את איכות המידע הרפואי בויקיפדיה על פי הסטנדרטים של קוקרין, ולהנגיש את המידע, בין היתר באמצעות תרגום לשפות רבות, ובכך להפיץ את הידע הרפואי העדכני לקהל גדול ככל האפשר.

שיתוף פעולה בין ויקיפדיה וקוקרין

האם ניתן לסמוך על המידע בויקיפדיה? טיפים שימושיים

שאלת מליון הדולר: האם ניתן לסמוך על המידע בויקיפדיה? כתבה מיוחדת העוסקת בנושא פורסמה לאחרונה על ידי הבלוגר דן אולברייט, ועוסקת במספר סוגיות הקשורות לנושא.

האם ניתן לצטט ערכים מויקיפדיה בעבודות אקדמיות?

ויקיפדיה עצמה מתייחסת לשאלה זו במספר דפים וכתבות באתר. למשל בדף Wikipedia:Academic use נכתב כך: Wikipedia is not considered a credible source. זאת בעיקר בהקשר של ציטוט בעבודות אקדמיות, ומהסיבה שכל אחד יכול לערוך את המונחים באתר, כולל רובוטים.
עם זאת, מחקרים שונים דווקא מצאו שלערכים בויקיפדיה בתחומים מגוונים, ממידע תרופתי ועד היסטוריה, יש רמת דיוק דומה מאוד לזו של ספרים ברמה אקדמית באותם נושאים, אם כי הכילו מידע פחות מקיף בהשוואה לספרים.
לסיכום, ההמלצה היא לא להשתמש בערך של ויקיפדיה עצמו כציטוט לעבודה אקדמית, אלא כנקודת התחלה ללימוד הנושא. במידה ובויקיפדיה מצטטים מקורות שונים בגוף הכתבה, אפשר לשקול לצטט אותם.

איך ניתן לזהות ערכים איכותיים בויקיפדיה?

כתבות טובות

כתבות טובות הן כאלה שעברו עריכה מוקפדת יותר ותוכנן נחשב לאמין.  כתבות אלה מסומנות בסימן פלוס (+) ירוק מוקף בעיגול מימין לכותרת. 

כתבות מאופיינות

כתבות מאופיינות אלו הכתבות הנחשבות לטובות ביותר הקיימות הויקיפדיה, אלו שעברו את העריכה הקפדנית ביותר, ומשמשות כדוגמה לאופן בו יש לכתוב ערכים אחרים. כתבות מאופיינות מסומנות בכוכב. 

מספר הציטוטים בכתבה ואיכותם

שימוש בציטוטים נאותים בכתבה מעלה כמובן את אמינותה.

היסטוריית העריכה

כדאי לבדוק את היסטוריית העריכה של הכתבה. עריכות מרובות בזמן קצר מצביעות בדרך כלל על שינויים שאינם תורמים לאמינות הטקסט. עריכות רבות אופיניות לערכים שנויים במחלוקת בתחומי המדע והדת למשל.

לשונית שיחה (TALK) - איתור ערכים בפרוייקטים

בלשונית זו, המצויה בראש כל ערך בויקיפדיה,  ניתן לראות אם הערך נמצא בפרוייקט מסוים ( WikiProject), בדומה לפרוייקט   WikiProject Medicine לו שותפה קוקריין שהוזכר לעיל. ערכים שהינם חלק מפרוייקט הם מלכתחילה בקטגוריית אמינות גבוהה בויקיפדיה. לדוגמה הערך על סוכרת באנגלית.

תוספים לויקיפדיה

WikiWand

סטארטאפ ישראלי בשם WikiWand נותן לתכנים המוכרים של ויקיפדיה עיצוב חדשני וידידותי למשתמש. ויקיפדיה, מהאתרים הפופולריים בעולם, שומר על העיצוב הדומה לזה בו עלה לאויר לפני למעלה מעשור (באנגלית - 2001, בעברית - 2003). השימוש בויקיפדיה באמצעות WikWand נותן חווית משתמש משודרגת מבחינת עיצוב הדף, הטקסט והתמונות, אפשרות לשמור מועדפים, וקריאת הגדרות של מונחים המופיעים בטקסט בריחוף עם העכבר ללא צורך בהקלקה. 

להורדת התוסף לחצו כאן

WikiWand

Wikipedia Quick Hints

אם אתם רוצים את ויקיפדיה כפי שהכרתם והתרגלתם, ורק לקבל את האפשרות לראות את ההגדרות של מונחים בטקסט מבלי ללחוץ עליהם, אלא בריחוף עם העכבר מעליהם תוכלו להתקין את התוסף Wikipedia Quick Hints.
על התוסף למדתי מכתבה זו (סעיף 9), אולי תמצאו בה עוד משהו שמענין אתכם...
להתקנת התוסף לחצו כאן

קריאה נעימה!