תוספים מבוססי מדע לחיזוק הדפדפן

תוספים לדפדפן הם דרך נפלאה להעשיר את הדפדפן בתכונות ויכולות שיעזרו לנו בעבודה היומיומית. אם אתם קוראים מאמרים מדעיים, כותבים מאמרים מדעיים או מחפשים מאמרים מדעיים, הכנתי לכם רשימה של תוספים שכדאי לכם לשקול בחיוב להוסיף לדפדפן שלכם. כל התוספים מתאימים לדפדפן כרום, וחלקם גם לדפדפנים נוספים.  

התוסף רב הפעלים - התוסף לדפדפן של גוגל סקולר

התוסף של Google Scholar קיבל עדכון גרסה לכבוד יום הולדתו החמישי בספטמבר 2020, וכעת ניתן לעשות באמצעותו כמעט כל מה שניתן לעשות גם מהאתר עצמו, מכל דף אינטרנט שבו נמצאים. בלחיצה על התוסף ניתן לעשות חיפוש, לנסות לאתר טקסט מלא של מאמר, לקבל ציטוט מעוצב, לחזור לחיפוש קודם, לראות מי ציטט את המאמר, לחפש מאמרים דומים ועוד. 

לאחר העדכון החדש ניתן לשמור ישירות מהתוסף מאמרים לספריה האישית ב - Google Scholar, וגם לגשת לספריה האישית. בנוסף, גם בקריאת קובץ PDF מהרשת Google Scholar יזהה את המאמר באתר ויאפשר שמירה שלו, קבלת ציטוט, חיפוש מאמרים דומים ועוד. דבר נוסף שיש בגרסה החדשה הוא כפתור חזרה לדף קודם. 

מידע נוסף על העדכון לתוסף ניתן לקרוא בפוסט מהבלוג של  Google Scholar בנושא.

לדעתי תוסף מאוד שימושי, ששווה להתקין אם הוא עוד לא נמצא בדפדפן שלכם (כרום או פיירפוקס). להתקנה בכרום לחצו כאן.

תמונה 1: Google Scholar

עוד סקולר לרשימה - התוסף של סמנטיק סקולר

במנוע החיפוש Semantic Scholar השיקו לראשונה תוסף לדפדפן, שמקצר את הדרך לאתר מכל דף אינטרנט שבו תהיו. התוסף בגרסתו הראשונה מספק תכונות בסיסיות יחסית לתוסף של Google Scholar: מסמנים קטע מטקסט או כותרת מאמר שפתוח בדפדפן, והתוסף מאפשר לבצע חיפוש עם המקטע המסומן ישירות ב - Semantic Scholar או למצוא את המאמר באתר. לאחר שמגיעים לאתר ניתן לשמור את המאמר בספריה האישית, ליצור Feed מותאם אישית ממנו, וכל יתר התכונות שמציע Semantic Scholar. בחלק מהמקרים לא נדרש לסמן את הכותרת על מנת שהתוסף יזהה אותה, למשל ב - PubMed, ובחלק מהמקרים חייבים לסמן את הכותרת לצורך זיהוייה. 

את ההודעה על ההשקה ניתן לראות כאן. סביר להניח שנראה תכונות נוספות לכלי הזה בהמשך. גם את הגרסה הראשונה שווה להתקין כדי להגיע למאמרים/ליצור חיפושים בקליק ב - Semantic Scholar. להתקנת התוסף לכרום לחצו כאן. 

תמונה 2: Semantic Scholar

EndNote Click - התוסף שימצא לכם טקסט מלא

EndNote Click הוא תוסף חינמי לאיתור טקסט מלא, וכן ארגון המידע והכנתו לציטוט, כלומר מסייע בתהליך העבודה האקדמי/מדעי. התוסף הושק בשנת 2017 בשם Kopernio על ידי המפתחים יאן רייכלט (Mendeley Co-Founder) ובן קאוב (Newsflo Co-founder). בשנת 2018 נרכש הכלי על ידי חברת Clarivate Analytics תמורת 3.5 מליון פאונד, ובאוקטובר 2020 - החליף שם ל - EndNote Click. 

איך זה עובד?

מתקינים את התוסף, שמתאים לדפדפני כרום, פיירפוקס, אופרה, Edge. יוצרים חשבון, ומכניסים פרטי גישה מוסדיים (אם יש ואם המוסד מופיע ברשימה). לא ניתן להרשם ליותר ממוסד אחד בחשבון אחד. ל - EndNote Click אינטגרציה עם מעל 20,000 אתרים אקדמיים (דוגמת PubMed) ושיתוף פעולה עם מעל 750,000 מוסדות אקדמיים. 

באתרים בהם יש אינטגרציה עם התוסף, התוסף בודק באופן אוטומטי קודם גישה מוסדית ולאחר מכן גישה חופשית, כך שבכל מקום (כמעט) ברשת שתהיו – תוכלו לקבל טקסט מלא בקליק (ראו תמונה 3). איפה לא תקבלו את השירות? בגוגל סקולר, שכנראה לא אהבו את התחרות וחסמו את הגישה לתוסף.

תמונה 3. כך נראה הקישור לטקסט המלא עם  EndNote Click בפאבמד (האייקון הסגול)

מה עוד נותן EndNote Click?

את המאמרים בטקסט מלא שמוצאים אפשר להוריד ו/או לשמור בספריה אישית בענן. אם מצרפים עוד משתמש לכלי מגדילים את שטח האחסון מ - 100MB ל - 2000MB, ומקבלים אינטגרציה עם Dropbox (חשבון פרימיום). אם יש לכם EndNote – תוכלו לשמור מאמרים ישירות מהתוסף לתוכנה. עבור תוכנות אחרות ניתן להוריד קובץ מתאים להוספה ידנית.

בלחיצה על התוסף עצמו, בדף תוצאות חיפוש שבו מאמר אחד או מספר מאמרים (ראו תמונה 4),  יש אפשרות להוריד מספר קבצים בבת אחת, לקבל מידע על כל מאמר כולל מספר הציטוטים מ – WOS Core Collection, לייצא לתוכנה לניהול ציטוטים ולקבל גישה מהירה להגדרות החשבון והאחסון האישי. כמו כן יש אפשרות לחיפוש מהיר במנוע חיפוש לפי בחירה – WOS, PubMed, Google Scholar (הבחירה היא בהגדרות האישיות). 

תמונה 4. החלון המתקבל בלחיצה על התוסף עצמו בדף תוצאות חיפוש 

להתקנת התוסף לכרום לחצו כאן.

ל - EndNote Click היתה אינטגרציה עם הכלי לגילוי מידע מדעי Meta. אולם מחודש נובמבר 2020 שיתוף הפעולה בין שני הכלים פסק. 

אם מענין אתכם להשוות בין EndNote Click לכלים דומים בשוק כאן הכינו לכם השוואה מפורטת.

PubPeer - התוסף שיעשה לכם Post Publication Peer Review

התוסף של PubPeer מאפשר לראות הערות שניתנו על מאמרים מדעיים לאחר פרסומם. לדבר זה ישם כיום אולי יותר מתמיד חשיבות רבה, היות ובתקופת פנדמיה התהליך של בקרת עמיתים טרם הפרסום הוא מזורז מאוד עד לא קיים. 

למידע מלא על PubPeer לחצו כאן

להתקנת התוסף של PubPeer לדפדפנים Chrome, Firefox, Safari, Edge  לחצו כאן.

PubPeer 

!Altmetric It

מדדי ה - Aitmetrics  הם מדדים אלטרנטיביים לאלו המסורתיים, המבוססים על ציטוטים בכתבי עת אקדמיים אחרים, לבדיקת מידת ההשפעה של מאמר מסוים. הם מציגים מידע על השפעת המאמר במקומות רבים, דוגמת רשתות חברתיות, בלוגים, אתרי חדשות, סרטונים, מסמכי מדיניות ממשלתיים ועוד.  תוסף שימושי מאוד של חברת Altmetric מאפשר לקבל מידע מלא על נתוני ה - Aitmetrics של כל מאמר ברשת בלחיצת כפתור. התוסף הוא חינמי, איך ניתן להתקין אותו רק אם יש לכם כתובת דוא"ל מוסדית כלשהי (של אוניברסיטה/בי"ח וכדומה). להתקנה בדפדפנים Chrome, Firefox, Safari לחצו כאן. 

!Altmetric It

CoCites - התוסף שיעשה לכם סקירת ספרות

CoCites הוא תוסף חדשני (מתאים לדפדפנים Chrome, Firefox, Safari, להתקנה ב - Chrome לחצו כאן) המבצע סקירת ספרות בשיטה שונה מזו המוכרת לנו, המבוססת על מילות מפתח. השיטה של Cocites מבוססת על הדמון בין מאמרים המצוטטים ביחד מספר פעמים במאמרים שונים. ההנחה היא שאם הם מצוטטים ביחד - הם כנראה באותו נושא.  למידע נוסף על CoCites כולל סרטוני הדרכה לחצו כאן

https://www.cocites.com/

אשמח לשמוע מכם, אם התקנתם את התוספים, והאם הם מועילים בעיניכם!

סקולר נגד סקולר (נגד סקולר)

תחום התוספים לדפדפן מתחמם בשני מנועי החיפוש המובילים Semantic Scholar ו - Google Scholar. 

Google Scholar הוציאו עדכון לתוסף, הקיים כבר משנת 2015. ב - Semantic Scholar השיקו בימים אלה לראשונה תוסף לדפדפני כרום ופיירפוקס. 

עדכונים לתוסף של Google Scholar

התוסף של Google Scholar קיבל עדכון גרסה לכבוד יום הולדתו החמישי, וכעת ניתן לעשות באמצעותו כמעט כל מה שניתן לעשות גם מהאתר עצמו, מכל דף אינטרנט שבו נמצאים. בלחיצה על התוסף ניתן לנסות לאתר טקסט מלא של מאמר, לקבל ציטוט מעוצב, לחזור לחיפוש קודם ועוד.

לאחר העדכון החדש ניתן לשמור ישירות מהתוסף מאמרים לספריה האישית ב - Google Scholar, וגם לגשת לספריה האישית. בנוסף, גם בקריאת קובץ PDF מהרשת Google Scholar יזהה את המאמר באתר ויאפשר שמירה שלו, קבלת ציטוט, חיפוש מאמרים דומים ועוד. 

מידע נוסף על העדכון לתוסף ניתן לקרוא בפוסט מהבלוג של  Google Scholar בנושא.

לדעתי תוסף מאוד שימושי, ששווה להתקין אם הוא עוד לא נמצא בדפדפן שלכם (כרום או פיירפוקס). 

תמונה 1. מגוון האפשרויות שנותן התוסף של Google Scholar.

תוסף חדש לדפדפן של Semantic Scholar

במנוע החיפוש Semantic Scholar השיקו לראשונה תוסף לדפדפן, שמקצר את הדרך לאתר מכל דף אינטרנט שבו תהיו. התוסף בגרסתו הראשונה מספק תכונות בסיסיות יחסית לתוסף של Google Scholar: מסמנים קטע מטקסט או כותרת מאמר שפתוח בדפדפן, והתוסף מאפשר לבצע חיפוש עם המקטע המסומן ישירות ב - Semantic Scholar או למצוא את המאמר באתר. לאחר שמגיעים לאתר ניתן לשמור את המאמר בספריה האישית, ליצור Feed מותאם אישית ממנו, וכל יתר התכונות שמציע Semantic Scholar. בחלק מהמקרים לא נדרש לסמן את הכותרת על מנת שהתוסף יזהה אותה, למשל ב - PubMed, ובחלק מהמקרים חייבים לסמן את הכותרת לצורך זיהוייה. 

את ההודעה על ההשקה ניתן לראות כאן. סביר להניח שנראה תכונות נוספות לכלי הזה בהמשך. גם את הגרסה הראשונה שווה להתקין כדי להגיע למאמרים/ליצור חיפושים בקליק ב - Semantic Scholar. 

מי ה - Scholar החדש בשכונה? Internet Archive Scholar

תמונה 2. Internet Archive Scholar

מנוע חיפוש חדש למאמרים בטקסט מלא מבית  Internet Archive  שנקרא  Internet Archive Scholar הושק לאחרונה בגרסת אלפא. הוא מכסה כעת כ - 25 מליון מאמרים בטקסט מלא. פרוייקט נוסף של Internet Archive שנקרא Fatcat מכסה את אותם מאמרים בטקסט מלא,  בתוספת פרסומים להם קיים מטא דאטה (מידע על מידע) בלבד. 

האתר מכסה מאמרים מהמאה ה - 18 ועד היום, וכולל גם כיסוי של מאמרים מכתבי עת בגישה פתוחה שלא ניתן יותר למצוא ברשת במקומות אחרים. יתכן והסיבה להעלמות מאמרים היא קשיים במימון התחזוקה של שרתים וכדומה, אך ייתכן וגם מדובר במאמרים מכתבי עת טורפים (כתבי עת שלא עורכים בקרת עמיתים או בקרה כלשהי למאמרים המפורסמים בהם), וכמו תמיד נכון הכלל של בדיקת כל מאמר לגופו בשאלת באיכות. מידע נוסף ניתן לקרוא כאן.

ותראו מה קורה אם Internet Archive Scholar  לא מוצא כלום בתשובה לשאילתה שלכם? הוא מפנה למנועי ה - Scholar האחרים! לזה אני קוראת שיתף פעולה.

תמונה 3 : ההודעה המתקבלת אם אין תוצאות במנוע החיפוש

אז אם שלושת "הסקולרים" משתפים פעולה, אולי עוד יש סיכוי לשלום עולמי. ובינתיים, נסו את הכלים החדשים ושתפו מה דעתכם!

Connected Papers - כלי ויזואלי חדש לאיתור מאמרים

מה אתם עושים כשאתם פוגשים חברים בסופי שבוע? אולי הולכים לים או יושבים לקפה? ובכן, יש חברים שנפגשים ומפתחים אתרים ופתרונות טכנולוגיים בזמן הזה. והפעם מדובר בחברים ישראלים - אלכס טרנבסקי איתן, אדי סמולנסקי ואיתי כנען הרפז -שחולקים במשך שנים את התסכול, אותו חשים רבים לעתים קרובות בעת ביצוע סקירת ספרות מדעית. וכך, כפרוייקט צדדי בפגישות בסופי שבוע נולד האתר.

הכלי שפיתחו השלושה נקרא Connected Papers , והוא מאפשר לאתר בקלות מאמרים דומים למאמר אחד שכבר יש לכם בתחום מסויים, ואת הקשרים ביניהם. הכלי הושק בראשית חודש יוני השנה, והוא קל ונוח לתפעול, וחופשי לשימוש (כרגע לא נתמך במובייל).

איך זה עובד?

העבודה עם Connected Papers מתחילה בהכנסת פרטי מאמר שברשותכם, שתרצו למצוא מאמרים הדומים לו. ניתן להכניס לכלי את מאמר המקור במגוון דרכים, כולל קישור מ - PubMed או Semantic Scholar, כותרת המאמר או מספר ה - DOI שלו (תמונה 1). 

לאחר זיהוי המאמר, הכלי סורק כ - 50 אלף מאמרים במאגר המידע Semantic Scholar, ומציג את הרלוונטיים ביותר מביניהם (כמה עשרות) בגרף. מכיון ש - Semantic Scholar הוא רב תחומי, הכלי מתאים למגוון תחומי מחקר.

העיקרון המוביל לקביעת הדמיון בין המאמרים הוא חפיפה מקסימלית בין המאמרים המופיעים ברשימות הביבליוגרפיות של שניהם. ככל שיש יותר דמיון בי הרשימות, כך סביר להניח שהמאמרים עוסקים באותו נושא. אין חובה שמאמרים יצטטו אחד את השני כדי לקבוע שהם דומים. ולפי הסבר שקיבלתי מיוצרי הכלי: הרעיון הוא שאם לשני מאמרים יש רשימות רפרנסים דומות אז הם כנראה באותו נושא (Bibliographic coupling). בנוסף, אם מאמרים אחרים מצטטים את שני המאמרים האלה ביחד אז הם גם כנראה באותו נושא (Co-citation).

ומחשבה שלי על הנושא: בדיקת הדמיון בין המאמרים באמצעות הרשימה הביבליוגרפית שלהם, ולא על פי הטקסט המלא שלהם, כמקובל במנועי חיפוש אחרים מבוססי בינה מלאכותית, מאפשרת בדיקה יסודית גם של מאמרים שאין גישה אל הטקסט המלא שלהם, היות והרשימות הביבליוגרפיות של מאמרים הן פתוחות לציבור בכל מקרה. 

תמונה 1. כל הדרכים להתחיל חיפוש ב - https://www.connectedpapers.com/

קריאת הגרף

מטרת הגרף המתקבל לאחר עיבוד המאמר שהוכנס לכלי היא להציג בצורה בולטת את המאמרים החשובים והרלוונטיים ביותר.  כל בועה בגרף מייצגת מאמר. ככל שהיא גדולה יותר, המאמר צוטט יותר פעמים, וככל שהיא כהה יותר המאמר חדש יותר. מאמרים דומים יופיעו בקבוצות (תמונה 2). 

מאמרים מקוריים ומאמרים נגזרים

אפשרות נוספת שקיימת בכלי היא קבלת מאמרים "מייסדים" (Prior works) ומאמרים "נגזרים" (Derivative works). מאמרים מייסדים (Ancestral papers) הם בד"כ מאמרים מקוריים, שהשפיעו ביותר על התחום ועל הדורות הבאים של המחקר. מאמרים נגזרים הם בד"כ סקירות שיטתיות, מטא-אנליזות או מאמרי State of the art המסכמים את הנעשה בתחום. 

אפשרות זו מקלה על זיהוי יסידות התחום הנבדק, ומעקב אחר התפתחותו לאורך השנים. 

המאמרים שמוגדרים כ - Prior/Derivative לא יופיעו בד"כ בגרף עצמו. בלחיצה על מאמר המופיע ברשימת ה- Prior/Derivative יסומנו בכחול כל המאמרים בגרף המצטטים אותו/מצוטטים על ידו, ולחיצה על מאמר המופיע בגרף תסמן בכחול את כל המאמרים ב - Prior/Derivative המצטטים אותו/מצוטטים על ידו (הסימון מופיע הן בתצוגת הרשימה והן בתצוגה הגרפית).

תמונה 2. גרף לדוגמה מ - Connected Papers

מידע נוסף

הספרן והבלוגר מסינגפור Aaron Tay  כתב לאחרונה פוסט מפורט בבלוג שלו על כלים נוספים המשתמשים במידע הביבליוגרפי לאיתור מאמרים, והספיק להכניס גם סקירה מפורטת על Connected Papers. שווה לקרוא את הסקירה ולהכיר כלים נוספים ואת היתרונות והחסרונות שלהם. 

לסיכום

מההתנסות שלי עד כה הכלי פשוט לשימוש, ומסייע למקד מאמרים בנושא מסויים בלי לטבוע בים של חומר. גם האופציה של קבלת מאמרי בסיס ומאמרים מסכמים שימושית. התוספת המתבקשת לכלי, שאחת ממטרותיו היא לסייע באיתור מאמרים לעבודות אקדמיות, היא אפשרות לייצא את המאמרים המתקבלים בחיפוש לתוכנה לניהול ציטוטים. בפניה למפתחי האתר נמסר לי כי הבקשה להוספת אפשרות זו עולה הרבה בקרב המשתמשים, והפרשנות שלי היא כי סביר להניח שאכן נראה אפשרות זו בהמשך. צריך לזכור שהכלי הושק רק החודש, כך שניתן לצפות לחידושים ושיפורים בעתיד. אשמח לשמוע אם התנסיתם בכלי ומה דעתכם?

קורונה - חיפושים מוכנים לאנשים עסוקים

וירוס הקורונה החדש - מקורות ספרות

וירוס הקורונה מכה בעולם וכך גם הספרות הרפואית המצטברת בנושא. מספר גופים ומנועי חיפוש מנסים להקל עלינו קצת את המעמסה, ולקבל את העדכונים הרלוונטיים לנו מתוך אוקיינוס הפרסומים. להלן מספר המלצות למקורות מידע שמנסים להקל עלינו ולו במעט את התהליך.

PubMed

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/

PubMed הוא אחד האתרים החשובים בעולם לאיתור ספרות מדעית בתחום הרפואה, שאף משיק בימים אלה אתר חדש. בספריה הלאומית לרפואה, NLM, האחראית לאתר PubMed, הכינו חיפוש מוכן עבור משתמשי האתר. החיפוש המוכן  בנוי היטב ומכסה את כל הגרסאות האפשריות לתיאור וירוס הקורונה החדש. כל מה שצריך לעשות המשתמש זה ללחוץ על הקישור, והחיפוש נשתל בתוך מנוע החיפוש. לאחר שהחיפוש כבר בפנים, ניתן להוסיף מונחים רלוונטיים על פי הצורך כדי לצמצם את התוצאות לתחום המבוקש. למשל בנושא טיפול נמרץ, פסיכולוגיה או תזונה. לקישור לקבלת החיפוש המוכן לחצו כאן. לסרטון הדרכה קצר על השימוש בחיפוש המוכן לחצו כאן

Dimansions

https://app.dimensions.ai/discover/publication

מנוע החיפוש Dimansions, מנוע חיפוש רב תחומי העוסק גם בנושאי רפואה, מציע אף הוא חיפוש מוכן בנושא וירוס הקורונה החדש עבור משתמשיו. גם כאן, כל מה שיש לעשות זה ללחוץ על הקישור, והחיפוש נשתל במנוע החיפוש. לאחר מכן ניתן להוסיף מלים למיקוד החיפוש, ו/או להשתמש בפילטרים הייחודיים של האתר המאפשרים סינון לפי תחום מחקר. לקישור לחיפוש המוכן לחצו כאן, לסרטון הדרכה קצר על השימוש בחיפוש המוכן לחצו כאן 

Epistemonikos

https://www.epistemonikos.org/

מנוע החיפוש Epistemonikos ( המילה היוונית  Epistemonikos משמעותה דברים ששווה לדעת), המכסה מעל 300 אלף סקירות שיטתיות, הקים מרכז מידע המרכז את כל החומר הקשור למגיפת הקורונה, כולל סקירות שיטתיות המצויות בתהליך וכן ניסויים קליניים בתהליך. באמצעות הכלי של Epistemonikos הנקרא L•OVE ניתן לסנן את המידע הקיים על פי הפרמטרים הרצויים של מונחי PICO. מידע נוסף על מנוע החיפוש ניתן לקרוא כאן. 

Cochrane Library

https://www.cochranelibrary.com/

Cochrane Library גם נרתמו לעזרה והכינו אוסף מיוחד הכולל את כל הסקירות השיטתיות הרלוונטיות למגיפת הקורונה שפורסמו על ידם. להלן קישור לאוסף הכולל מידע על טיפול נמרץ, על מניעת הפצה של זיהומים ועל דרכים להפסקת עישון במהלך המגיפה. 

Semantic Scholar

Semantic Scholar הוא מנוע חיפוש רב תחומי המבוסס על אלגוריתם של בינה מלאכותית. בנוסף לקובץ נתונים שהוא משתף בגישה פתוחה, הוא מציע לנו Feed של מאמרים בנושא וירוס הקורונה, שאותו נוכל "ללמד" על העדפותינו. אנחנו נסמן איזה מאמרים באותו Feed אנו אוהבים יותר או פחות, וכך נתאים אותו לצרכינו, והוא יראה לנו בעתיד מאמרים שיותר רלוונטיים לתחום עיסוקנו על פי מה שבחרנו. לצורך שמירת ה - Feed צריך להרשם לחשבון חינמי באתר, אפשר בין היתר עם פרטי חשבון הגוגל.

META

https://www.meta.org/

META הוא כלי מבוסס בינה מלאכותית המאפשר לגלות מידע בתחום הביו-רפואה באמצעות יצירה ומעקב אחרי  Feeds מותאמים אישית. הכלי מבוסס על סטארטאפ שנוסד בשנת 2010 ,ונרכש על ידי קרן צ'אן-צוקרברג בשנת 2017 . הכלי מכסה מאמרים מ – PubMed ומ – bioRxiv. המוטו של האתר  הוא Search less. Discover more. גם ב - META יש Feed מוכן בנושא Covid -19. ניתן פשוט לעקוב אחריו, או לערוך אותו ולהתאים אותו יותר לצרכינו. על עריכת Feed ניתן ללמוד בסרטון הבא. 

Trip

מנוע החיפוש Trip מכסה מידע רפואי איכותי ממגוון מקורות מידע. כלי שימושי שמציע האתר נקרא Latest & greatest. כאן תוכלו למצוא ריכוז של מאמרים לפי נושאים, ובתוך כל נושא חלוקה למאמרים החדשים ביותר (Latest) או הפופולריים ביותר (Greatest).  כמובן שהמונח Covid-19  הוסף לרשימה וניתן לסקור באמצעותו מאמרים מובילים בנושא. 

Google Scholar

https://scholar.google.co.il/schhp?hl=iw

ולסיום, עוד בקטנה על Google Scholar: בדף הבית של האתר יצרו מעין מיני פורטל המרכז מקורות מידע חשובים בנושא Covid-19 , נקודת פתיחה טובה לחיפוש מידע בתחום.

לסיכום  

מה נותר עוד לומר? שנהיה בריאים!

אשמח לשמוע בתגובות מה חשבתם על מקורות המידע ועל המלצות שלכם למקורת מידע טובים נוספים למגיפת ה - Covid-19 וגם בכלל... 

שפיות סמנטית: עדכונים מ - Semntic Scholar

מנוע החיפוש המבוסס בינה מלאכותית Semntic Scholar  נמצא בתנופת פיתוח משמעותית בימים אלה. לאחר שעלה לרשת בשנת 2015 עם כיסוי של 3 מליון מאמרים בתחומי הרפואה והמחשבים, כיום הוא מכסה מעל 178 מליון מאמרים בתחומי מחקר רבים. את מגוון תחומי המחקר ניתן לראות, ואף לבחור את התחום הרצוי לחיפוש, בלחיצה על התפריט הנפתח לצד תיבת החיפוש כמוצג בתמונה 1. עוד חידוש  שימושי במאגר: כיסוי רחב יותר של מאמרים בטקסט מלא באמצעות שיתוף פעולה עם Unpaywall.

תמונה 1: תחומי המחקר המכוסים על ידי Semantic Scholar

עדכון של פרופיל חוקר

ב - Semantic Scholar קיימים פרופילי חוקרים, אותם מייצר המאגר באופן אוטומטי. כעת ניתן לפנות לצוות הפיתוח על מנת לתקן ולהוסיף פרטים ומידע לפרופיל כמוצג בתמונה 2.

תמונה 2: אפשרות לעדכון פרופיל החוקר במאגר

תוספי תזונה ותרופות - כלי מבוסס בינה מלאכותית לגילוי האינטרקציות ביניהם

ב - Semantic Scholar ממשיכים לתמוך בעולם הרפואה, ומגייסים את טכנולוגית הבינה המלאכותית לגילוי אינטראקציות בין תרופות לתוספי תזונה בכלי חדש שהושק לאחרונה במאגר, ונקרא Supp.ai. הגישה לכלי היא מדף הבית של Semantic Scholar. בתיבת החיפוש יש להקיש את שם התרופה או התוסף הרצויים, ובתוצאות החיפוש מתקבלת רשימה של אינטרקציות אפשריות עם תרופות ותוספי תזונה אחרים. לצד כל תוסף או תרופה המופיעים ברשימה קיים קישור לרשימת המאמרים ממנה נלקח המידע.

תמונה 3. Supp.ai

שפיות סמנטית - עדכונים מותאמים אישית

כלי נוסף שהושק לאחרונה, ונמצא עדין בגרסת בטא, נקרא "שפיות סמנטית" או כפי שמופיע באתר: Semantic Sanity: A Personalized Research Feed. כלי זה מאפשר לבצע חיפוש חופשי ו/או לבחור מתוך קטגוריות נושאים מוגדרות. מתוך תוצאות החיפוש המתקבלות מסמנים אילו מאמרים הם המתאימים למה שרצינו על ידי לחיצה על הכפתור More like this המופיע מתחת לכל מאמר ברשימת התוצאות. לאחר שמסמנים לפחות מאמר אחד ניתן ליצור ולשמור רשימת מאמרים בנושא, ולצד כל מאמר שיופיע שם לסמן אם הוא מתאים יותר או פחות. לפי המידע שנספק, רשימת המאמרים שנקבל תהיה מותאמת טוב יותר לצורך שלנו.

נכון להיום כלי זה הוא כאמור עדין בגרסת בטא, וכן מבוסס על מאגר  Arxiv בלבד (מאגר של מאמרים בגישה פתוחה בניהול אוניברסית קורנל, בעיקר בתחומי הפיזיקה, מתמטיקה ומחשבים) . בנוסף, הוא מוגבל למאמרים מחמש השנים האחרונות בלבד. סביר להניח שבקרוב יורחב הכיסוי למאגרים ותחומים נוספים.

תמונה 4. https://s2-sanity.apps.allenai.org/cold-start

לסיכום, נראה כי הצוות של Semantic Scholar בראשותו של פרופ' אורן עציוני לא נח לרגע, מענין אילו עוד חידושים מחכים מעבר לפינה... שווה לעקוב!

מצגות, התראות ועוד: סמנטיק סקולר מתחדש

סמנטיק סקולר, מנוע החיפוש המדעי המבוסס על בינה מלאכותית, ממשיך להתחדש. בהמשך לפוסט קודם מראשית השנה, נוספו לאחרונה מספר חידושים שימושיים ששווה להכיר.

1. סינון לפי תחום מחקר

כעת ניתן לבחור את תחום המחקר בו ייערך החיפוש. האפשרויות בינתיים מצומצמות: כל התחומים, מדעי המחשב או רפואה. הבחירה בתפריט הנפתח לצד חלונית החיפוש. מסומן בתמונה 1.

תמונה 1. בחירת תחומים בסמנטיק סקולר

2. קבלת התראות

ניתן כעת לקבל 3 סוגי התראות בדוא"ל מסמנטיק סקולר:

1. התראת מחבר: התראה על פרסום מאמר חדש של מחבר מסוים (נסו למשל להרשם להתראה על מאמרים של פרופ' איריס שי - Iris Shai).
2. התראה על ציטוט של מאמר מסוים (למשל על מאמר שעוסק בהשפעת צריכת השומן על המיקרוביוטה).
3. התראה על מאמר שהתפרסם בנושא מסוים (נסו למשל להרשם להתראה בנושא צליאק).

הרישום נעשה באמצעות לחיצה על האייקון :

תמונה 2. יצירת התראה

עריכה של ההתראות נעשית באמצעות  לחיצה על אייקון הפרופיל האישי:

תמונה 3. עריכת ההתראות

3. מצגות

בסמנטיק סקולר תוכלו כעת לקבל בתוצאות החיפוש במקרים רבים גם מצגות (בצד ימין של דף התוצאות).  נסו למשל לראות מצגות בנושא צליאק או תזונה בסוכרת (בתמונה 4 מסומן בצהוב).

תמונה 4. מצגות בתוצאות החיפוש

נסו ותהנו :)

סמנטיק סקולר: עדכונים ל- 2018 וגם הגרלה!

על סמנטיק סקולר (Semantic Scholar) כתבתי לראשונה בראשית שנת 2017. תחילתה של שנת 2018 היא הזדמנות טובה לחזור לאתר ולראות מה התחדש.

מספר המאמרים

הדבר הראשון הבולט לעין: מספר המאמרים אותם מכסה מנוע החיפוש. התחזית לשנת 2017 היתה כיסוי של 20 מליון מאמרים, אך כעת ניתן לראות שהכיסוי כבר חצה את רף 40 מליון המאמרים (תמונה 1). מקורות המידע עליהם מבוסס המאגר לפי הכתוב בו הם PubMed, ArXiv, Springer Nature ו"רבים נוספים".

תמונה 1. https://www.semanticscholar.org/

דפי מידע

במהלך השנה החולפת נוספו לסמנטיק סקולר גם דפי נושא, אליהם ניתן להגיע בלחיצה על Explore Topic המופיע מימין לתוצאות החיפוש (תמונה 2). דפי הנושא מספקים הגדרה של המונח, מאמרים רלוונטיים ומספר אזכורים שלו בספרות לאורך השנים. 

תמונה 2. הפניה לדפי נושא של Semantic Scholar

סיכום ביניים ומבט לעתיד

נראה כי אלה החידושים העיקריים נכון להיום. הממשק של דף תוצאות החיפוש שונה מעט, אך עדין ניתן למצוא בו את הפילטרים כמו סוג הפרסום או מועדו, הצעות להוספת נושאים קשורים לחיפוש, הפניה למאמרים דומים, אופציות של ציטוט ושמירה, פרופילים של מחברים המראים את המאמרים שכתבו ואת הקשר שלהם למחברים אחרים ועוד. גם ה - Citeomatic עוד ישנו. טרם הוספה אפשרות ליצירת התראות על חיפושים.

תכניות לעתיד וגם הגרלה

על פי סקר שנשלח במייל לכל המתעניינים באתר (מוזמנים להצטרף גם כן לרשימת התפוצה במקום המתאים בתחתית דף הבית) החידוש הבא עומד להיות הוספת כיסוי לחומרים שאינם מאמרים מדעיים לאתר, כגון בלוגים, פודקסטים ווידאו. הביעו את דעתכם בנושא כאן בסקר, השפיעו על העתיד, וגם תיכנסו להגרלה של כרטיס מתנה של 50 דולר באמזון. 

מבט אל העתיד וגם פודקסט

טכנולוגיית הבינה המלאכותית, עליה מבוסס סמנטיק סקולר, צפויה להתרחב לעוד ועוד תחומים בחיינו. עוד על כך, בין היתר על השפעתה על עולם העבודה, ניתן לקרוא ולשמוע בראיון עם פרופ' אורן עציוני, שפורסם לאחרונה בבלוג עולם המידע של ד"ר יפה אהרוני. פרופ' עציוני הוא מדען מחשבים ומוביל הפרוייקט של סמנטיק סקולר. אגב, אם אתם במקצועות טיפוליים אתם יכולים להיות ככל הנראה רגועים: את התקשורת האנושית עוד לא הצליחו לחקות בעזרת רובוט. 

מה שבטוח, אם עוד לא התחלתם להשתמש בסמנטיק סקולר, שנת 2018 היא הזמן הנכון לעשות זאת, כי בטכנולוגיה עליה הוא מבוסס טמון העתיד. 

זה לא רק סמנטיקה - על מנוע החיפוש Semantic Scholar והפיתוח החדש: Citeomatic

מנוע החיפוש החופשי Semantic Scholar עלה לרשת בחודש נובמבר 2015 עם 3 מליון מאמרים מדעיים. כיום הוא מכסה למעלה מעשרה מליון מאמרים, והצפי לשנת 2017 הוא הרחבה לעשרים מליון מאמרים מדעיים.
לפי המידע על מנוע החיפוש, מרבית המאמרים עד כה הם מתחום מדעי המחשב והמוח, אם כי מההתנסות שלי מצאתי מאמרים רבים גם בתחומי הרפואה השונים כולל תזונה. התוכנית לשנת 2017 היא להגדיל משמעותית את הכיסוי של מנוע החיפוש לתחום הביו רפואי.
מנוע החיפוש הוא פרי פיתוחם של Allen Institute for Artificial Intelligence בהנהלת מדען המחשבים פרופ' אורן עציוני ו- The Allen Institute for Brain Science. עוד על פרופ' אורן עציוני ועל סמנטיק סקולר ניתן לקרוא כאן בבלוג של עמי סלנט.

סמנטיק סקולר וה - Citeomatic

מאפייני Semantic Scholar

צורת החיפוש של סמנטיק סקולר שונה ממנועי חיפוש אחרים ומבוססת על בינה מלאכותית. בשיטה זו מנוע החיפוש כמו "מבין" את המאמר, ודולה ממנו את מילות המפתח מבלי להיות תלוי במלים שהגדירו המחבר או המו"ל. הוא גם מסוגל למשל להבין מי מבין המאמרים המצוטטים במאמר היו חשובים למאמר, ומי צוטטו לצורך רקע בלבד.

כמו כן חשוב לדעת שסמנטיק סקולר מכסה כמעט אך ורק מאמרים בטקסט מלא. או כפי שמסבירים יוצרי האתר, הם אינם יכולים לעבור את חומת התשלום. 

כלים שימושיים

פילטרים

את תוצאות החיפוש ניתן למיין לפי רלוונטיות או תאריך (בפינה הימנית העליונה של המסך).

הפילטרים מצד שמאל של מסך תוצאות החיפוש מאפשרים מיונים נוספים, חלקם ספציפיים מדי לטעמי (אם אתם לא חוקרי מוח):

• לפי תחום המחקר Filed of study - כאן ניכרים תחומי העיסוק של יוצרי מנוע החיפוש - התחומים הקיימים נכון לעכשיו הם מדעי המחשב ומדעי המוח. 
• לפי שנת הפרסום
• לפי סוג הפרסום (סקירה, מאמר מקורי ועוד)
• לפי מחבר (מאפשר גם לזהות מחברים מובילים בתחום מסוים)
• לפי העיתון בו פורסם המאמר
• לפי האזור במוח וסוג התא במערכת העצבים ... (מדעי המוח כבר אמרנו?)
• לפי מאגרי נתונים בהם השתמשו
• לפי מונחי מפתח - שימושי!!
• לפי שיטות מחקר
• לפי בעל החיים הנחקר

שמירת מאמרים, שיתוף וציטוט

בראש המסך ניתן למצוא כלים ברוח התקופה - כפתור שיתוף של מנוע החיפוש לרשתות חברתיות שונות, וכן אפשרות להרשם באמצעות פייסבוק, גוגל או טוויטר וכך לשמור מאמרים ברשימת קריאה. 

את השמירה של מאמרים עושים בעזרת כפתור השמירה המופיע מתחת לכל מאמר בתוצאות החיפוש. 

כפתור ה - Cite המצוי גם כן תחת כל מאמר יאפשר לכם לשלוח את הציטוט לתוכנות לניהול ביבליוגרפיה או לקבל ציטוט מוכן להעתקה לפי APA, MLA או שיקגו. 

מאמרים דומים, מהירות הציטוט והרפרנסים המרכזיים

מתחת לכל מאמר נוכל למצוא גם הפניה למאמרים דומים ולטקסט המלא.

בחלק מהמאמרים יופיעו גם הנתונים המעניינים הבאים - באיזו מהירות צוטט המאמר ( Citation Velocity), ואילו רפרנסים שהוא מצטט הם החשובים ביותר לתוכנו ( Highly Influential Citations).

. 

חדש! ה - Citeomatic

בסוף ינואר 2017 הושק כלי חדש לסקירת ספרות שזכה לשם Citeomatic. מעלים לתוך ה - Citeomatic אבסטרקט או מאמר, והכלי מוצא מאמרים רלוונטיים. מתאים במיוחד בתחילת מחקר, או רגע לפני פרסום מאמר. אבל גם סתם כך למצוא מאמרים נוספים דומים למאמר טוב שכבר מצאתם. 

מה בין סמנטיק סקולר לגוגל סקולר ופאבמד - מחשבות

הכיסוי של מאמרים בטקסט מלא בעיקר מגביל את תוצאות החיפוש של סמנטיק סקולר לעומת מנועי החיפוש  פאבמד וגוגל סקולר, שכן כוללים מאמרים בתשלום בתוצאות החיפוש שלהם.

מבחינת היקף החומר המכוסה על ידי מנועי החיפוש, אם בסמנטיק סקולר שואפים להגיע ל -20 מליון בשנת 2017, בפאבמד יש כבר עכשיו מעל 26 מליון מאמרים, ובגוגל סקולר לפי ההערכות אף מעל 200 מליון.

יתרונו של גוגל סקולר הוא בכיסוי הרחב שלו, אולם הפרסומים הכלולים בו אינם מאמרים מדעיים בלבד, וכן החיפוש שלו כמעט ואינו מבוסס על מילות מפתח (מקור). 

בפאבמד כל המאמרים המגיעים למדליין עוברים מפתוח על ידי אנשי מקצוע הקוראים אותם - כך שיש מי שקורא ומבין את המאמר, בדומה לבינה המלאכותית אולי, אך כיון שמדובר בקצב של בני אדם לעומת מחשב, היתרון של מחשב ברור לאור הנפח העצום של מאמרים מדעיים המתפרסמים מדי שנה. 

שורת תחתונה

לעת עתה נראה שסמנטיק סקולר אינו יכול להחליף את גוגל סקולר ופאבמד באופן בלעדי, אך הוא בהחלט ראוי להכנס לרשימת מנועי החיפוש השימושיים והמשלימים זה את זה. שווה לעקוב ולראות אילו עדכונים ייכנסו בשנת 2017, נראה כי יש בהחלט למה לצפות!